החלטה בתיק ת"א 20421-07-11

1. בפני בקשה למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה. למען הנוחות, יכונה להלן המבקש - תובע, והמשיבות - נתבעות.

2. התובע הגיש תביעה נגד הנתבעות בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, עת ביצע עבודות חשמל אצל הנתבעת 1. לפי הנטען, הוא הוזמן על ידי הנתבעת 1 לבצע עבודות חשמל. הוא התבקש על ידי מנהל העבודה במקום לעלות ולבצע את העבודה על הגג ובעשותו כן קרס לפתע הגג, הוא נפל ונפגע באורח קשה. הנתבעות מכחישות חבותן לתאונה. הנתבעות הגישו הודעת צד שלישי נגד החברה שסיפקה את שירותיו של התובע וחברת הביטוח אשר ביטחה את חבותה (להלן: הצדדים השלישיים).

3. לטענת התובע, אין באפשרותו להגיש חוות דעת רפואית מטעמו מחמת חסרון כיס. לטענתו, אחריות הנתבעות לקרות התאונה היא מובהקת, שכן אין הוא יודע מה גרם לגג לקרוס והמקרקעין הם בשליטת הנתבעת 1 ונתונים לפיקוחה ולאחזקתה. עוד נטען על ידו כי מן המסמכים הרפואיים שצורפו לכתב התביעה עולה כי הוא נפצע קשה והפגיעה נובעת ישירות מהתאונה. התובע מוסיף וטוען כי במידה ולא תיעתר בקשתו, תחסם דרכו להוכיח את מלוא נזקיו שנגרמו לו עקב התאונה אך בשל מצבו הכלכלי. הנתבעות והצדדים השלישיים מתנגדים לבקשה.

4. לבית המשפט מוקנית סמכות לפטור בעל דין צירוף חוות דעת רפואית ולמנות מומחה מטעמו (שילוב תקנה 127 ו-130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984). אולם סמכות לחוד, ושקול דעת לחוד. בשים לב לשיטה האדברסרית הנוהגת במשפטנו "השימוש באפיק דיוני זה צריך להיות החריג, שייעשה בו שימוש רק כאשר קיימים טעמים מיוחדים ומספקים לסטייה מהכלל האדברסרי הנוהג" (רע"א 1358/12 מרכז רפואי בלינסון נ' עזבון אייזנבך פסקות 8-9 והאסמכתאות הנזכרות שם (8.5.12). ראו גם: רע"א 6614/12 פלונית נ' בית חולים המשפחה הקדושה, פסקה 10 (23.10.12)). לא די בטענות בעלמא לעניין טעם מיוחד זה, אלא עליהן להיות מגובות בראיות (שם). טענה של חסרון כיס באה בגדר "טעם מיוחד". ברם טענה זו, כשלעצמה, אין די בה על מנת להיעתר לבקשה. תנאי מצטבר נוסף הוא קיום יסוד סביר לכאורי לתביעה. לשון אחר, על המבקש להראות כי אין מדובר בתביעת סרק. נבחן אפוא את יישומן של אמות מידה אלה במקרה שבפנינו.

5. (א) לעניין מצבו הכלכלי של התובע טוענות הנתבעות כי לא צורפו לבקשתו אסמכתאות בדבר מקורות הכנסותיו ולא פורטו ניסיונותיו לגייס כספים לשם מימון חוות הדעת. עוד נטען כי כל הטענות בתצהיריו לעניין מצבו הכלכלי נטענו בעלמא ללא כל ביסוס והן לא הוכחו.

(ב) לאחר שעיינתי בתצהיריו של המבקש ובאסמכתאות שהוגשו על ידו, הגעתי לכלל מסקנה כי לצורך הבקשה שבפני עמד התובע בנטל להוכיח כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להגיש חוות דעת רפואית מטעמו. בתצהירים שהוגשו על ידו הצהיר התובע כי הוא אנו עובד, אין לו מקור הכנסה, אין בבעלותו נכסים, הוא אינו מחזיק חשבון בנק ופתוחים נגדו תיקי הוצאה לפועל. התובע צירף לתצהיריו, בין היתר, הודעה מטעם הפיקוח על הבנקים, מדור שיקים ללא כיסוי, על הגבלה מיוחדת מיום 3.11.11, אשר תעמוד בתוקפה עד יום 23.1.16 ומכתב ממחלקת ביטוח וגבייה של המוסד לביטוח לאומי מיום 31.10.11 שעניינו פיגור בתשלומים לפי הסכם תשלומים. התובע אף הצהיר כי  הוא גר אצל אמו, המתפרנסת מקצבת פנסיה. היא עוזרת לו באופן בסיסי אך אינה יכולה לסייע לו מעבר לכך וניסיונותיו לגייס כספים לא צלחו. התובע הבהיר כי פנייתו לביטוח הלאומי לשם הכרה בתאונה כתאונת עבודה וקבלת תגמולים לא הניב פרי הן בשל חוסר שיתוף פעולה מצד נתבעת 1 והן בשל סירוב המוסד לביטוח לאומי  סירב לטפל בתביעה שכן הוא לא היה רשום במרשם העצמאיים.

(ג) בנסיבות העניין, די בנטען בתצהיריו ובאסמכתאות שצורפו להם על מנת להשתכנע כי אין בידו של התובע אמצעים להגיש חוות דעת מטעמו מחמת חסרון כיס. יצוין בהקשר זה כי בשל העובדה שקשה יותר להוכיח יסוד עובדתי שלילי, יסתפק בדרך כלל בית המשפט בכמות פחותה של ראיות להרמת נטל הבאת הראיות ולהעבירו לצד השני. הנתבעות ויתרו על זכותן להעמיד את התובע לחקירה נגדית על תצהיריו ובנסיבות אלה נחה דעתי כי מצבו הכלכלי של התובע אינו מאפשר לו להגיש חוות דעת מטעמו.

6. (א) כאמור לעיל, במצבו הכלכלי של הנטען לא סגי על מנת להיעתר לבקשתו. טענת הנתבעות היא, שהתובע לא עמד בנטל להראות שיש יסוד סביר לתביעתו. בין היתר נטען על ידן כי אין הן חבות בנזקיו של התובע וכי האירוע הנטען אירע בשל רשלנותו המלאה. לטענתן, בטרם תתבררנה נסיבות האירוע, שאלת החבות והגורמים האחראיים אין מקום למנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט.

(ב) בשלב זה, לצורך הבקשה שלפני, אין מקום לקבוע מסמרות בשאלת החבות והאחריות בתיק. די אם ייקבע שיש יסוד לכאורי סביר לתביעה, או קיימת שאלה רצינית שיש לדון בה. בכתב תביעתו טוען התובע כי הוא הוזמן על ידי הנתבעת 1 לבצע עבודות חשמל. הוא התבקש על ידי מנהל העבודה במקום לעלות ולבצע עבודה על הגג ובעשותו כן קרס לפתע הגג. התיעוד הרפואי אשר צורף לכתב התביעה תומך בטענתו של המבקש כי הוא נפל דרך תקרה מגובה של כ-6 מטר במסגרת ביצוע עבודתו ונחבל חבלה של ממש. לצורך הבקשה שבפני,  די בכך כדי לקבוע כי על פני הדברים אין מדובר בתביעת סרק. למותר לציין כי אין באמור כדי לחוות דעה כלשהי בנוגע  לשאלת הוכחת חבותם של הנתבעות וצדדים שלישיים לנזקי התובע או קיומו של אשם תורם מצדו, סוגיות אשר מטבע הדברים ילובנו בהמשך ההליך.

7. לכך יש להוסיף כי מעיון במסמכים הרפואיים שצורפו לכתב התביעה עולה שהתובע אושפז לאחר התאונה בבית חולים הדסה עין כרם, עבר ניתוח לקיבוע שברים באגן ובשורש כף היד ואף אושפז במחלקת שיקום למשך למעלה משבועיים. די בכך כדי לקבוע שאף טיב הפגיעה מצדיק לכאורה מינוי של מומחה רפואי.

8. נוכח כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי המקרה דנן נמנה בגדר אותם מקרים חריגים בהם ימנה בית המשפט מומחה מטעמו, אף בהעדר חוות דעת מטעם התובע, וזאת על מנת לאפשר לו להוכיח את מלוא נזקיו. התוצאה היא, שהבקשה מתקבלת. בשכר המומחה שימונה יישאו הנתבעות והצדדים השלישיים, כמימון בינים, בחלקים שווים.

9. ניתנת לנתבעות ולצדדים השלישיים שהות להגיש חוות דעת מטעמן בתחום האורטופדיה טרם בדיקת התובע על ידי מומחה מטעם בית המשפט. ככול שברצונן לעשות כן, יודיעו עד יום 27.1.13. לאחר קבלת חוות הדעת מטעם הנתבעות וצדדים שלישיים, ימונה מומחה מטעם בית המשפט.

10. התיק יובא לעיוני בים 29.1.13.

ניתנה היום, כ"א טבת תשע"ג, 03 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: